אוגוסט

פורטר רצה שהדיקטטור שלו ימנה טכנוקרטים מלמעלה עד למטה; יארווין רוצה שהמנכ"ל שלו יפרוש את כל שירות המדינה - ראשי התיבות הישנים שלו היו RAGE, "לפרוש את כל עובדי הממשלה" - וימלא מחדש את המדינה במייסדים ומהנדסים. ושניהם מסתיימים באותו סעיף מרגיע: הדיקטטור של פורטר מחזיק ב"אמון ובכבוד של רוב העם האמריקאי", בעוד שהמלך של יארווין מגיב לדירקטוריון וניתן להדיח אותו כמו כל מנכ"ל כושל. הכל היה שטויות.